מילות שירה על הקונסטלציה המשפחתית

הסוד שלך אבא, הפך לשכחה שלי
השכחה שלי הפכה לדאגה של אשתי
הדאגה של אשתי הפכה להפרעת הקשב של בתי
ככה אנחנו אוהבים זה את זה בני האדם
שולחים מתנה בלי בול
יודעים שתגיע ליעד
ומשהו
יפתח בזהירות את נייר העטיפה
כי המתנה שבירה ועתיקה
יאסוף אותה בשתי ידיים
וישבע לתת לה מקום של כבוד
באחד החדרים
שבלב
כל כך עמוס ממתנות
כבר לא רואים את האור

—————————————————-
לומר כן לאשה שילדה אותי
כן, אני מקבלת אותי בתוכך
אני מוכנה להיוולד שוב
גם אם לידתי הראשונה גבתה ממני
לנוע הרחק מעצמי
לאבד אותי ואותך
רק כדי לחפש דרך

הדרך קרבה אותי
אלי ואליך שבי
עכשיו אני מוכנה
מוכנה לדעת שבכל קללה
יש ברכה

וגם אם כלפי חוץ נראה
שאף פעם לא נצליח
לחצות את המדבר
שפועם בין לבבותינו
דעי שאני יודעת
שהלב הזה אחד

——————————————
ונגיד שהכל נמחק עכשיו,
כל המחשב,
כל מה שכתבתי,
כל התמונות,
כל מה ששמור בענן,
גם אני,
נמחקת.
כולי,
חיי,
גופי,
מה נותר?
נותרתי כזיכרון,
ואלו שזוכרים?
גם הם, נמחקים.
יום אחד,
וגם אותם יזכרו אחרים,
ואותי דרכם. על איזה בד?
על איזה בד יניחו אותי?
ומה זה זה,
שנותר כזיכרון ועובר מדור לדור?
זה שעובר מבד לבד?
מה זה הזה שאפשר לעמוד על הבד שלו ולזכור דרכו?
וזו ששואלת עכשיו על זה,
היא זה?
נעים להיזכר במה שנשכח.
נעים לנשכח להיזכר בעצמו,
דרכי, דרכך, דרכנו
אז נמשיך….

——————————————————————

לעיתים הרהור מגיע לבקר
על הבוקר
עלינו הקונסטלטורים
תיירים בזמן ובמרחב
על הגוף בתוך הגוף שיודע
גוף אלמותי
שהוא הזמן עצמו
גמיש ונוזלי כמו ציוריו של דאלי
שיהיה שבוע טוב
לכל התיירים
ומדריכי הטיולים
שנגיע למרחבים חדשים
ונמצא תחת כל עץ
כל שושלת
רגע של שקט
של חסות

——————————————————

———————————————–

כל קונסטלציה היא הזדמנות
לחבר בין שניים
בין הורה וילדו
בין אדם לאדמתו
בין שני נאהבים
בין אדם וחלומו
בין התינוקת שאני וזו הבוגרת
בין החולי לריפוי
בין בדידות לשייכות
בין הגוף לרוח
בין מי שחי וזה שמת
בין החלק השורד לבריא
כל קונסטלציה
היא הזדמנות להרגיש שלמים יותר
עצמאיים יותר
ייחודיים ואותנטיים
כל קונסטלציה היא נס
שמזכיר לנו את קדושת החיים
וגם את רגילות היום יום

—————————————–

של מי החיים האלו שאני חיה?
עוד מישהו חי אותם דרכי?
מה הייתי עושה אחרת
אומרת אחרת
לו חיי היו חיי
ולא חייהם
של הורי
או של אלו שקולם נדם
ודעתם האחרונה השאירה חותם
בספורים המשפחתיים
שעוברים מפה לאוזן
לפעמים בלחישה
לרוב בצעקה
עם כללים וחוקים
ששומרים עלינו
מכל משמר
כך גורלנו הם מאמינים
יהיה שונה
מגורלם
למדתי ברבות היום
שהאשמה המרה שאני מרגישה
כשקולי הוא קולי
ולא קולם
מומתקת בתחושת חופש עמוקה
שאין כמותה
כן כדאי
להמשיך להשמיע את קולי
שלי
ולו רק בכדי
שילדתי
תוכל לנוע
על ענף משלה
מחובר לעץ
אך חופשי ברוח

——————————–

היא אוספת חפצים
הם נותנים לה להרגיש חיים
לא מצליחה לזרוק
אפילו סכום מהאוניברסיטה שכתבה לפני עשר שנים
הוא אוסף מתים
גם הם הופכים לחפצים
פנימיים
כמה אהוב הוא מרגיש בזכותם
מסתבר שקל יותר
להשתחרר
מאגרנות בין דורית

———————————

כשהסדר נכון
אפשר לוותר על התפקיד
כשהכיוון נכון
אפשר לוותר על המאמץ
כשנותנים ומקבלים באיזון
אפשר לוותר על האשמה
כשתנועת החיים אורגנית
הבחירות מותאמות לאדם
גם אם יבחר או נבחר
יזכה לחיות את מתנת נשימתו
במלואה

———————————————–