פעמים רבות אנו תוהים כיצד לפנות אל הילד שלנו. האם כמישהו גדול שמנסה לחנך את הקטן, האם כחבר, האם להתחנן, האם לפקוד, האם לדבר במשא ומתן? כיצד הוריכם דיברו אליכם? קרוב לוודאי שאתם מנסים לחקות אותם או לעשות בדיוק את ההפך. אז איך נדע למצוא את שביל האמצע שלנו, את מה שהכי מתאים ונכון לנו עם הילדים שלנו?

הנה כמה טיפים לתקשורת מקרבת בין הורים וילדים:

1. להשתמש בטון דיבור רגוע ומכבד.

2. להשתמש במילים ובגישה חברית. (ולא מדובר בלהיות חבר של הילד)

3. ליצור קשר עין.

4. לדבר ממרחק של לא יותר ממטר וחצי.

5. לנסות דברים לא צפויים, לחבק או להניח יד דווקא כאשר הילד שלי מרגיש לא אהוב.

6. לנסות להבין את נקודת המבט של הילד שלי.

7. להתאמן בלדבר משפטים קצרים וברורים ואז לנשום ולהקשיב לתשובה של הילד שלי.

8. לשים לב אם אני נוהג לתת יותר מדי פרטים או פחות מדי פרטים בשיחה עם הילד שלי.

9. תוך כדי השיחה לשים לב למחשבות, לרגשות, לשפת הגוף, לטון הדיבור.

10. לשים דגש על החיובי.

11. להיפטר מהמחשבה שכדי לדחוף את הילד שלי להתנהג טוב יותר, אני צריך לתת לו הרגשה רעה על מה שעשה עד כה.

12. לדבר על משהו לא נעים עם הילד שלי פנים מול פנים ולא ליד אנשים אחרים.

13. לעודד כל נסיון לשינוי גם אם הצליח וגם אם לא.

14. לדאוג שמסר של אהבה יעבור בין המילים שלי.

15. כשאני מקשיב לילד שלי לא להפריע לו באמצע הדיבור.

16. לשים לב למחשבות שיפוטיות, לרצון לתת פידבק תוך כדי שהילד שלי מדבר.

17. לדבר עם הילד שלי ולהקשיב לו מבלי לתכנן את הדבר הבא שעלי לומר לו.

18. לעזור לילד שלי לחקור את הנושא עליו מדברים עם “איך” במקום “למה”.

האם אפשר לדבר אל הילדים שלנו כמו אל חבר אהוב ועדיין להצליח להעביר את המסר החינוכי אותו אנו רוצים להעביר? האם אנחנו יכולים לדבר אל הילדים שלנו כמו אל חבר אהוב ועדיין להעביר את הקושי או האתגר שלנו עם התנהגות כלשהי שלהם? אין כמו דוגמא אישית לשיחה והקשבה מודעת.

וכל מה שצריך כדי להתחיל בשינוי שכזה:

הוא להעיז ולחוש בכאב כשאנחנו פוגעים בילדים האהובים והיקרים שלנו. לעשות שינוי במקום לשפוט ולבקר את עצמנו על כך. להודות שישנם דברים שאנחנו לא יודעים, כי לא היה לנו מודל בבית, כי לא לימדו אותנו בשום מקום, כי לא חשבנו שזה חשוב עד שנולדו לנו ילדים משל עצמנו. כי בשום מקום לא מאמנים אותנו להיות מודעים לעצמנו ובכל זאת מסה של אנשים היום בעולם יושבים מדיטציות, מתאמנים בתרגולי מיינדפולנס והולכים לטיפולים רגשיים כדי להבין את עצמם טוב יותר. האנושות מתפתחת וישנה חשיבות כה גדולה לנו ההורים לקחת חלק בשינוי זה למען עתיד ילדינו.