הגוף שלנו הוא אוצר של זיכרונות
הגוף שלנו זוכר. זוכר את החוויה ברחם של אמנו, את לידתנו, את הנפילות מהאופניים, את הרגעים שהפחידו אותנו, הכעיסו אותנו לאורך כל הילדות. הגוף שלנו זוכר גם את החוויות של הדורות הקודמים, את הטראומות שחוו, את החוויות הקשות וגם את הנעימות. חיים של רבים אחרים, חיים דרך הגוף שלנו. חיים של שמחה וחיים של כאב. הגוף זוכר דמויות מיתולוגיות וקולקטיביות שסיפוריהם עברו והגיעו עד אלינו. הגוף שלנו זוכר גם מרחב ריק, עמוק ואינסופי, ממנו הגיע ואליו ישוב.
הגוף שלנו הוא מיכל בתוכו אמונות רבות שירשנו מהורינו, שעברו אלינו מדורות קודמים. “הגוף יאכזב אותך, גוף הוא חמור עבודה, אפשר להשתמש בגוף שלך, גוף של בן טוב יותר מגוף של בת, אם יש לך איבר מין זכרי אתה חזק, אם את בגוף של אשה את חלשה ואפשר לנצל אותך, טוב להיות שמן, טוב להיות רזה…”.
בקונסטלציה המשפחתית אנחנו מגלים את האמת שממוקמת בגוף שלנו. כל מה שעולה בחוויה הגופנית כלול בתוך האמת הזו. Radical Inclusion- קבלה רדיקאלית של כל התחושות, הרגשות, המחשבות, הריחות, הטעמים, המוזיקה שעולה בנו.
מתנת הייצוג בקונסטלציה המשפחתית
כשאנו מייצגים דמות, איכות, סיפור, מקום או כל דבר אחר, אנו שמים לב לתת המודע. למעבר הצר הזה בין המידע שאנחנו מכירים למידע חדש. כמה עדינות וחמלה נדרשות כדי לבקר במקומות האלו. כמה נשימה וסבלנות ויכולת להיות באי ידיעה. מנחה הקונסטלציה לומד את אמנות השהייה בפינות הנסתרות הללו, היכן שרגל אדם לא ביקרה בם שנים. כאשר נציגים מאפשרים להוויתם להיפתח אל תת מודע של אדם שאינם מכירים כלל הם מאפשרים גם לעצמם ביקור באתרים חדשים בתוכם. לרגע הם תוקף רב עוצמה, או אשה שהחליטה להפיל את תינוקה, בני זוג שאהבתם לא צלחה את התקופה, אחות צרת עין, ממון רב של משפחה, אדמה שנלקחה. חוויות קולקטיביות שהופכות לאישיות.
הגוף הוא הבית, המרכז בו חיים כל ההתנסויות שבנו. אלו שהגיעו מאבותינו ואלו שיגיעו לצאצאנו. העבר והעתיד כאן עכשיו בתוך כוח הכבידה. שאין ברירה אלא לתת כבוד לכל מה שאני. ולדעת שכל מה שאנו לא מכבדים מכביד עלינו.
המטיילים במרחבי הקונסטלציה המשפחתית פוגשים לעיתים קרובות את טעמו של הכבוד. משפטים ומחוות שמביעים את החזרת הכבוד להורים שנתנו לי חיים, להוריהם שעשו את הטוב ביותר שיכלו, לתוקפים ולקורבנות במשפחה שלנו. הקונסטלציה מאפשרת למשפחות רבות להשיב את הכבוד האבוד, כדי שהילדים שיבואו אחר כך יוכלו להיוולד לתוך כוח כבידה בריא, להיות מקורקעים בחייהם ולממש את חלומותיהם.
המיסתורין האמיתי הוא במציאות הפיזית. גם את זה מלמדת הקונסטלציה, הניצוץ האלוהי, אינו אי שם מחוצה לנו. עוד ועוד קונסטלציות, ותנועה עמוקה מתחילה לרפא, מגוף הכאב לגוף האהבה. כשאדם שסיפורו נשכח יכול לגלות שמישהו כעת מביט בו בעיניים ואומר לו בלב שלם, “אני רואה אותך בפעם הראשונה” זו האפשרות של הגוף שלנו להתחבר לעוד חלקיקי חלקיקים, תאים של זיכרון שנעו עד כה בתוהו ובוהו במרחב התודעה.
חשיבות העמדת הגוף הפיזי בתוך הקונסטלציה המשפחתית
בכל שבוע אני עדה לאנשים שמגיעים עם קשיים יומיומיים וכשהם מעמידים שוב ושוב את היחסים עם אמא ואבא הם מגלים שהם נמצאים בבסיס היחסים עם כל דבר. יחסים עם כסף, עם אהבה, עם בית, עם מחלה, עם אלוהים. וככל שהיחסים מבריאים עם הורינו בתוכנו, מבריאים ומשתנים היחסים שלנו עם העולם.
במרחבי טיפול רבים מדברים על הגוף, נוגעים בגוף, מאכילים את הגוף, מנענעים ודוקרים אותו במחטים, ופה, פה הקונסטלציה היא הגוף בכבודו ובעצמו. כל רצון שלנו לשינוי קשור בעוד תנועה, מבט, נשימה, תזוזה במרחב, קבלה של הגוף במלואו. כשאנו מחפשים מה נעדר, מה חסר או מי חסר, את מי הוציאו מהמערכת עד שהגוף תפוס, כואב, חולה, זוכר תמונות, שמות של אנשים שאף פעם לא פגשנו. והגוף זוכר זאת בכאב, ביגון, בגעגוע, בכמיהה, בפחד, בזעם רב, בביקורת, בקנאה, בבושה. בחומרי הגלם של החיים.
הגוף שלי ושלך ושל כל אחד, הוא איבר החישה של שדה גדול ומאוחד, לא דואלי. בקונסטלציה המשפחתית אנחנו לומדים וזוכים לראות שוב ושוב שכולנו השדה האחד הזה שמדבר אלינו, מספר לנו, מזכיר לנו את מה ואת מי ששכחנו. הגוף מחבר אותנו לדמויות וארועים שקרו למשפחה וגם לשקט, לחוכמה, לחמלה, לרגישות, לאומץ, לחופש, לכל מה שאנחנו ושכחנו.
בפגישה אחת, איש אחד רוצה לבדוק מדוע במשפחה שלו יש בנים מועדפים. זה עובר מדור לדור. ומי עולה בקונסטלציה מתוך הבדים. זיכרונם של קין והבל וסיפור המשפחה הראשונה על הבן המועדף. הופיעו אדם וחווה וגם עובר שחווה הפילה בין הבנים ואינו מוזכר בסיפור. הכאב של זוג ההורים על הגרוש מגן העדן, הכעס של אדם על הפיתוי של חווה, והכעס עבר לבנו קין שנעמד קרוב מאד לאביו. ואילו הבל נמשך לאמו. היו חילופי דברים, ואדם נתן לרגשות ראשוניים להשתחרר, הוא זעק את זעקתו וחווה הבינה שאיננה יכולה להפלות עוד בין רגשות. שכל רגש הוא כמו ילד. אם מפלים ביניהם, מפלים בין הילדים.
הסיפור קורה דרך נציגים. אף אחד לא אומר להם מה לומר או לעשות. זה התסריט שרוצה להיות מסופר עבור המונחה כדי שיקבל וישתחרר ממה שלא שלו.
כאשר אנו חיים לרגע את המקור המאד ראשוני של קושי שאנו חיים אותו היום זה מרחיק אותנו מההזדהות הכה דביקה עם הרגש עצמו ומאפשר לנו להתרווח בגופנו ולתת לתת המודע האישי להתחבר לתת מודע קולקטיבי ולהביא פתרון חדש, סיום מחודש ואפשרות שעכשיו משהו זז בתחושה העמוקה שלי. באותה קונסטלציה על הבן המועדף, סיפורם של אדם וחווה, קין והבל, הובילו אל מפגש מחודש בין הבן והוריו. משהו חדש יכל לקרות במערכת היחסים בעקבות התנועה שקרתה בעבר.
בפעם הבאה שהנכם נכנסים להיות נציגים בקונסטלציה היו מודעים לכל מה שעולה בכם, באחרים ובמרחב שביניכם. תנו לגוף להיות איבר חישה של היקום כולו. ככל שמתאפשר להיות נוכחים, תגלו שזו יכולת שמתגברת ומתעצמת עם כל ייצוג. ומנחה הקונסטלציה יהיה שם, זה שמאפשר את הכבוד הבסיסי, לכולם להיות, מקשיב בסקרנות וללא שפיטה לכל ייצוג.
והנה המשחק מתחיל והמנחה הפתוח שם, אפשרויות ההנחייה והתגובה שלו מתרחבות כי אין מה לתקן בייצוגים, אלא להרשות להם להיות באשר הם, להביא למרחב קולות, תנועות, רגשות, מחשבות שנולדו ביקום הפנימי של המונחה. וככל שאנו פתוחים, משפטי ההכרה יהיו מדוייקים יותר, כי הם מגיעים מתוך שדה אמיתי של היקום האחדותי.
הסיפורים שאנו פוגשים בקונסטלציה המערכתית רבים ומרתקים. בקונסטלציה המשפחתית תגלו שהגוף הוא מעיין בלתי נדלה של תת מודע, אישי, אנושי, קולקטיבי. הגוף יביע את הטראומה ואת הדפוסים, את ההיסטוריה ואת ההארה, את השפיטה ואת המהות. הגוף יהיה הכלי שיתמיר כאב לאהבה, חסר למלא וכאוס לסדר.
שבו רגע בסוף קונסטלציה משפחתית וחושו את ההוויה הבסיסית, מתחת, מעל, לפני, מאחורי, בתוך כל סיפור שסופר. המסתורין של החיים והחיים במיסתורין מערבבים מיצים, נמהלים ונולד מחר חדש.
למפגשי קונסטלציה משפחתית פרטניים וקבוצתיים, לימודי קונסטלציה משפחתית 054-5908590