גם להורים יש צרכים

מדוע תמיכה בהורים חשובה?

והיום אני כותבת לכם על נושא מאד חשוב בגידול ילדים. תמיכה. ישראל, מעצמת הילדים לא תמיד חושבת קדימה כאשר מדובר בתמיכה בהורים. כל מי שמגיע ארצה מרגיש מיד שכל מה שבא לו לעשות זה להביא עוד ילד לעולם. ברגע שאני טסה לאיטליה או מקום אחר באירופה, החשק הזה יורד פלאים. ובכל זאת, שם, במקומות הרחוקים התמיכה גדולה יותר. אמהות מקבלות משכורת ויושבות שנה בבית עם הילד ואף יותר. בצפון אירופה הרחוקה התמיכה הסוציאלית באמהות גדולה אף יותר. והנה פה, היכן שבאמת צריך, אין. ובכל זאת אנו מביאים עוד ועוד ילדים.

אמונה נוספת חזקה שגדלנו עליה בתרבות שלנו היא שהילדים באים קודם. שהילדים הכי חשובים ולמענם נעשה הכל. אך כשאנחנו צריכים גם לפרנס, גם להתפתח, גם לדאוג למערכות היחסים הנוספות שלנו, גם לדאוג למצב הביטחוני שלנו, מי שנופל בין הגלגלים זה, כן, אנחנו, ההורים. על פי הקונסטלציה המשפחתית יש חשיבות רבה להיררכיה. ההורים באים קודם הילדים אחר כך. ולמה הכוונה? שכדי שלהורים יהיו את המשאבים לתת לילדים הם צריכים לקבל את המשאבים לפני הילדים. משאבים כמו תמיכה כלכלית, רגשית, פיזית וכדומה.

בקורס “היריון מודע” אני מדברת עם ההורים על התמיכה עוד לפני שהאם הגיעה לחודש רביעי. זה הזמן לחשוב יחד עם בן זוגה, או משפחתה על התמיכה הכלכלית, רגשית ופיזית שיש לה או אין לה לקראת הלידה וגידול הילד, ולא חשוב אם זה ילד ראשון, שני, שלישי או רביעי…. בכל שלב היא זקוקה לתמיכה ובכל שלב התמיכה תראה אחרת. כאשר לאם יש תחושת תמיכה עמוקה היא חשה זאת גם בלידה וגם בתקופה החשובה כל כך של תחילת החיים המשותפים עם ילדה. ויכולה לאפשר לילד שלה “אמא טובה דיה”.

איזו תמיכה את צריכה?

אם גם אתם נמנים בין הזוגות שמגיעים הביתה מהעבודה עם לשון בחוץ רק כדי להתחיל את העבודה החשובה ביותר של גידול ילדים, אם גם את אמא שמגדלת לבד את הילדים כי את אם חד הורית או גרושה, או בן זוגך עובד שעות רבות ונעדר מהבית, איזו תמיכה אתם צריכים? כסף? הורים? זמן חופשי? מנוחה? הכל?

הילדים שלנו הם העתיד של העולם ולכן זקוקים לנו במיטב שלנו. וכדי שנוכל לגדלם אנו זקוקים קודם כל לדאוג לתמיכה בהורות שלנו. ללא תמיכה בעצמנו, קשה לנו מאד לתמוך בילדים שלנו. ואז הם נדרשים לצאת לעולם ולעשות דברים כשהם עדיין לא מוכנים להם. את התוצאות לכך אנו נראה לכשיגדלו ויהפכו לבני אדם שהם רגישים מדי, מפחדים מדי, עצבניים מדי. חסרה שם תמיכה. והכל מתחיל מהמקומות שבהם אנחנו ההורים לא מרגישים נתמכים. לכן, אין את מי להאשים. אלא לקחת אחריות על חיינו הבוגרים, להיות יצירתיים, לבנות מיני קהילות עם שכנים, חברים, מכרים, קולגות, הורים של חברים…

אז זכרו בדיוק כמו במטוס – קודם ההורה לוקח מסכה ואז שם מסכה על הילד שלו.

 הנה כמה טיפים ורעיונות מעשיים שיכולים לתמוך בכם: 

• ליצור את השבט שלכם – לנו יש שכנה (מאמא שכזאת) שמוכנה תמיד לתת לנו סיר מרק או לשמור על הילדה אם צריך. בכל בניין או שכונה, בית ספר או גן, אפשר למצוא את אותם אנשים אליהם אתם מתחברים שיכולים להפוך להיות השבט שלכם. אפשר לצרף לשבט אמהות חד הוריות, שכנים מבוגרים, חברים אוהבי ילדים שעדיין אין להם ילדים משל עצמם או קולגות לעבודה. ככל שהילדים שלנו ילמדו להכיר ולאהוב מבוגרים נוספים חוץ מהוריהם, הם יקבלו מענה רגשי נוסף ועול זה ירד מההורים העסוקים.

• לצאת לבלות בשעות היום – הורים לילדים צעירים יכולים למצוא זמנים נוחים יותר לצאת ולבלות, להתמלא באנרגיה ולהחיות את הזוגיות. הרבה יותר קל למצוא עזרה או בייבי סיטר ביום שישי או שבת בשעות היום. פשוט להתפנק על יציאות קטנות יותר מאשר על ערב שבו יוצאים לסרט, לארוחת ערב וגם צריך לשלם לבייביסיטר.

• להחליף עם חברים – כאשר הילדים גדלים אפשר וכדאי להחליף עם חברים. פעם אנחנו יוצאים והילדים אצלכם וההפך. ילדים אוהבים לבלות ערב ואפילו לילה שלם בחברת החברים הטובים שלהם. וההורים לא משלמים על בייבי סיטר.

• למצוא עזרה בקטן – כאשר יש לכם ילדים קטנים ואתם עמוסים בעבודה בבית או רוצים לבלות עם ילד אחד כל פעם. אפשר תמיד למצוא ילד/ילדה צעירים בגילאי 10-16, לשלם להם מעט כדי שישחקו עם ילדכם לשעה שעתיים. כך אתם יכולים להתפנות לטלפונים, נקיון, בישול ועוד…לרוב אני מוצאת שקשה להורים לפרגן לעצמם את זה וכשהם כן מוכנים, הם נושמים הרבה יותר טוב.

וכאן אני מזמינה אתכם לכתוב בהערות עוד עצות מועילות להורים נוספים שיקראו את הפוסט הזה.