אמנות הטיפול על פי ברט הלינגר:

We can only give what we have and only expect what we need

ברט הלינגר הגה וכתב רבות אל אמנות הנחיית הקונסטלציה המשפחתית. כאן תמצאו סכום קצר של עקרונות אלו.

כמנחי קונסטלציה לעיתים נמשך לתת את מה שאין לנו, או לקחת על עצמנו משהו ששיך לאחרים. הבעלות על פעולה נשארת עם המונחה.

המרחב הפנימי של מנחה הקונסטלציה – צניעות, אני מביט מבחוץ מבלי הצורך להסביר את זה או לתקן את זה, את המערכת של המטופל. להסכים לאיך שזה, בדיוק כפי שזה. לכבד את המערכת של המונחה. ומצד שני אני מבקרת במערכת והופכת לרגעים להיות חלק ממנה.

בשרות המערכת הגדולה. להיות בקשר עם המערכת שלי, כשאני מטפלת במערכת של המונחה. מבלי להיגרר ולהתערבב עם האנרגיות של המערכות. אם אני יכולה למערכת שלי, אני יכולה למערכת של המונחה, לכן חשוב לעבוד על המערכת שלי.

לתמוך בחיבור ופיוס בין חברי המערכת של המונחה. עם שאלות כמו, עבור מי אתה חולה או נלחם או מפסיד או לא מצליח. אנו מחברים את מה שפוצל ומפרידים בין מה שמחובר חזק מדי.

להיות בהרמוניה עם החיים והמוות, עם תוקפים וקורבנות, עם הנמצאים ועם המנודים. להיות יכול לעמוד ליד המוות, לתת מקום לתוקף בלב, להביא את המנודה למקום טוב יותר. להחזיק את מה שהמערכת לא יכלה לו. ללא מורא, ללא שפיטה, וללא משוא פנים. אלו שנלחמים בחיים הם אלו שלא רוצים להביט למוות בעיניים.

פתחים רבים נפתחים בקונסטלציה כמו יציאות רבות בכביש וצריך להחליט לאיזה לצאת. מנחה הקונסטלציה יכול לשאול איפה יש אנרגיה רבה יותר כעת עבור המערכת? כלומר באיזו מערכת מכל היציאות יכולה להיות התשובה לשאלה של המונחה. אפשר לבדוק עם המונחה איפה מתחילה האנרגיה לעלות. כשיש שינוי בפרספקטיבה נפתח מרחב פתרון גדול שבו החיים זורמים שוב בעוצמה.

להיות מנהיג כמנחה, הכי גבוה והכי נמוך באותו הזמן. זה שמוביל וזה שמובל לאן שהמונחה צריך אותך. מתחילים ממקום צנוע שבו אתה במרכז ריק עבור המונחה והמערכת שלו. ומצד שני מנחה ומוביל את המונחה. מאחר ואתה שם כדי להוביל את האדם לפתרון שהוא מחפש, אחרת הוא לא היה מגיע. להחזיק את השאלה של הקליינט תוך כדי עבודה. אין צורך להספיק הכל בפגישה אחת, צעד אחד לפעמים עושה המון.

הסבל קל יותר מאשר להרשות לעצמי ריפוי. לאפשר לאדם או לארגון את הסבל שלו. לקבל את הגורל שלו ושל המערכת שלו. להזהר מאידיאליזציה. או מרחמים.

לאפשר לעצמך לא לדעת. להיות פתוח להפתעות. להגיע לפגישה באי ידיעה גם אם תכננתי משהו מהמפגש האחרון. להיות נוכח בעכשיו. אם ניסית הכל וזה לא עובד, לעזוב אל הלא נודע שוב ומשם יגיע האור. ישיבה שקטה עם המונחה או הסבת המבט הצידה מהמערכת לכמה דקות יכולה לעשות פלאים.

לדעת את האישיוס והדפוסים שלך – האם האישיו של האדם נוגע בך? אם האישיו שלך מתחיל לנהל את הסשן כדאי לעצור. למשל אם אני ילד להורים גרושים אני אמשוך את הדפוס הזה מהשני. למשל אני ילדה של אבא, אמשוך ילדות של אבא או ההפך. אני מטפל שרוצה להציל נשים כי הייתי הילד של אמא.

עזרה – לעשות כמה שפחות, לא לבקש להיות מושלם אלא להחזיר את התנועה והתמיכה למערכת היכן שהיא נתקעה. אנחנו שם באים והולכים, אנחנו חולפים והמערכת נשארת. כשמשהו נתקע או חסר לתת לכך הכרה.

לכבד את הנסיבות. האדם מעורבב עם המערכת שלו, לעיתים רבות קשה לו לשאת את הסבל של משפחתו או לנו לראות את הסבל של המונחה, או שיש חוסר סבלנות עם ההתקדמות של המטופל. כל זה עומד ביני לבין המטופל שלי. קבלה רדיקאלית של המצב מניעה את התנועה הבאה.

העברה – לכבד את ההורים של המערכת של המונחה, גם אם יש העברה שמבקשת ממני להיות האב או האם עבור המונחה. אם נחטפתי וראיתי אפשר להשתמש בהעברה הזו, להיות לרגע האבא והאמא ולומר זאת בקול רם. ולאחר מכן לצאת מהתפקיד. המונחה אחראי למה ששיך לו.

 

לקורסים ולסדנאות בקונסטלציה משפחתית

מירב שרייבר 054-5908590