היא אמרה שהיא חייבת לבדוק משהו עם עצמה לפני שהיא עושה את זה. לפני שהיא מקבלת לתוכה את תרומת הביצית ואת תרומת הזרע שיהפכו לאותו ילד או ילדה להם היא כה כמהה. היא אמרה שהיא חייבת לבדוק אם היא יכולה לעמוד בהחלטה המוסרית הזאת, לשלם לאישה אחרת, כדי לקבל את הביצית שלה. זה יקרה, והיא רוצה להיות שלמה עם ההחלטה.

העמדנו בדים. לה, לאישה, לביצית, לאיש ולזרע, ובטח, גם לרופא שיחבר בין כולם. זו פעם ראשונה שלה על הבדים הצבעוניים האלו. פעם ראשונה, אך זה הרגיש לה כל כך טבעי. היא נעמדה על הבד שלה והביטה באישה ובביצית. "קשה לי שהיא עושה את זה עבור כל כך מעט כסף, שבטח עבורה זה המון, אבל לי קשה עם זה, שאני קונה את הביצית שלה".

היא עברה לעמוד על הבד של האישה התורמת. "זה כמו לאמץ ילד מאפס(אמרה בדרך לבד השני)". "אני עושה את זה בשביל הילד שלי". (שם, רק נשים שיש להם כבר ילד אחד יכולות לתרום ביצית). היא חזרה לעמוד על הבד שלה ודמעות בעיניה. ביקשתי ממנה לומר "גם אני עושה את זה בשביל הילד שלי, אני מבינה אותך עכשיו". אמהות מבינות זו את זו, גם בלי מילים. רגע של שקט והבנה עמוקה. וכאילו שגם האישה התורמת עמדה יחד איתנו בחדר, עם חמלה, עם הבנה, ועם המון אהבה.

היא חזרה לעמוד על האישה התורמת והביטה על הרופא. "הם עושים עלינו כסף, הגברים, הם כמו אלוהים, אבל הם עושים את זה גם בשביל כסף. בעולם מתוקן היינו נותנות ביצית זו לזו כפי שאישה מניקה עבור אישה שאין לה חלב". היא חזרה לעמוד על הבד שלה. ודמעות נוספות בעיניה. והקלה. הקלה רבה. היא קיבלה באופן סמלי את הביצית מהאישה התורמת. והאישה התורמת הסתובבה לעבר הילד שלה.

כעת היא יכלה למסור את הביצית לרופא. ואותו הדבר עשתה גם עם הזרע. שם היה קל יותר. היא הרגישה כיצד אותו תורם נתן את הזרע שלו בשמחה, והיה גאה שילד בעולם ישא את הגנים שלו. הנחנו את הביצית והזרע בידיו של הרופא. הרופא מאד מדויק ולוקח את האחריות על המדע. והאישה עמדה והביטה בתהליך כולו. ביקשתי ממנה לקחת בד לילד ובד לאלוהים. היא נעמד שוב. כשבד נוסף מסמל את הילד שיגיע, מונח על ליבה. ובד נוסף בדמות אלוהים מונח על ראשה.

כאשר ביקשתי ממנה להניח את הבד של אלוהים ולעמוד עליו. היא נעמדה והיה לה ברור שהכל זה אלוהים. ואם לרגע היה לה נדמה שתהליך כזה של קבלת תרומת ביצית וזרע הוא לא נורמלי, ולא טבעי. כעת אלוהים הביט על הכל וצחק. גם זה אלוהים. כל ההמצאות של המדע, גם זה אלוהים. הכל אלוהים.

עכשיו היא הבינה לעומק שזה בסדר. שזה ממש בסדר. והלב שלה נפתח והיא התרגשה להניח גם את הבדים שיסמלו את שאר הדברים שהיא רוצה בחייה, וגם בן זוג שתכיר בהמשך. ושם היה כל כך טוב. שם היכן שהלב נמצא, היכן שאלוהים נמצא, חזר החיוך לפניה.