סדרי אהבה קיימים גם בין מטפל למטופל, בין מנחה למונחה בקונסטלציה המשפחתית ובכלל.

ברט הלינגר עקב שנים אחרי מטפלים ומטופלים בסקרנותו לגלות מה פועל יותר או פחות בשדה הטיפולי והנה כמה עקרונות מומלצים למטפלים:

1. לתת רק את מה שאתה יכולה ולקבל את מה שאתה צריך. למשל לרצות לתת סוג של טיפול או עזרה שאינך יכול לתת ולקחת יותר ממה שאתה צריך.
2. להכנע לתנאים הקיימים אצל המטופל ולהתערב עד לאן שתנאים אלו מאפשרים. עזרה היא הוגנת כשגם המטפל וגם המטופל אינם מאבדים מכוחם.
3. לעמוד כמבוגר מול מבוגר שמחפש עזרה.
4. לתת מקום, כבוד, ראשוניות לקשר של המטופל עם מי שחסר במערכת שלו.
5. קבלה ראקידלית של המערכת של המטופל ואלו שחסרים בו ללא שפיטה וללא מורא. אהבה לכל, גם לאלו שכה שונים מתפיסת העולם של המטפל.

דמיון מודרך על פי ברט הלינגר
דמיין את הוריו של המטופל מאחורי גבו. דמיין את המערכת שלו. קבל אותה בלבך. קבל את גורלם. כעת תרגיש את ההורים והמערכת שלך מאחורי גבך וכך את כבר לא לבד וקשה יותר להחטף כך למערכת יחסים רגילה בין מטפל למטופל. כך נוצרת מערכת יחסים בין 2 בוגרים המחפשים יחד פתרון לבעיה.

כמטפלים ממליץ הלינגר לשים לב להתרחשויות הבאות היוצרות מצב של אי סדר שעלול לתקוע את הבעיה שאיתה הגיע המטופל במקום לפתור או להניע אותה לפתרון:

כאשר המטופל פונה לעזרה הוא מיד מניח את המטפל במקום גבוה יותר ממנו. ויש נטייה להישאב למערכת יחסים בין מבוגר לילד.
המטפל נכנס באופן זמני לחייו של המטופל ובכך לוקח מקום במערכת המשפחתית שלו. כלומר המטפל מחליף באופן זמני אדם (הורה, או אדם אחר) מהמערכת של המטופל.

המטפל באמפתיה שלו למטופל יוצר מצב בו הוא עלול לבקר חברי משפחה מהמערכת של המטופל שכשלו ולא הרגישו סמפטיה או אמפתיה למטופל.

המטפל יכול לעודד אחריות, פיוס, אוטונומיה, ענווה וכבוד במערכת היחסים בינו לבין המטופל באופנים הבאים:

לנתינה ולקיחה יש גבולות וחשוב לומר אותם בתחילה. כך מייצרים גם גבול לפנטזיות של המטופל, פנטזיות ילדותיות או גרנדיוזיות.
כדאי ליצור שיתוף פעולה בכך שגם המטפל וגם המטופל יודעים מהם גבולות הטיפול, מהי מטרת הטיפול, כמה זמן, ומה תהיה הדרך.
ללמוד להשאיר למטופל את, האחריות והגורל של חייו.
לראות אם כמטפל אני מחליף עבור המטופל אדם מהמערכת שהוא גדול מהמטופל. אב, אם, אלוהים. וכך להשאיר את המטופל במקום של ילד.
להסביר למטופל שבקונסטלציה עובדים עם המערכת המשפחתית כולה.

מתי מסתיים טיפול?

עפ"י הלינגר, כאשר נוצר שינוי בכיוון שאליו חתרנו, כלומר למטופל יש יותר כוח.
הקונסטלציה מראה שהיא מסתיימת כשהקליינט מביט לכיוון הנכון, אל עתידו, כשהוא יכול להביט במי שהוצא מהמערכת, אל קורבנות ואל תוקפים כשמתפתחת אצלו הרגשת אמפתיה כלפי בני משפחתו החסרים. כשהו מקבל אחריות על מה שנעשה. מקבל את המצב ואת הגורל.
כשהקונסטלציה במרחב מיצירת תנועת חיבור בין מה שפוצל. בני משפחה, רגשות, ארועים.
לכן, לא תמיד צריך פתרון מוחשי אלא תנועה שאותה המטופל יכול להמשיך בנשמתו.
קונסטלציה יכולה להביא לתנועה כזו במפגש אחד.

מה מומלץ למטפל המערכתי?

ככל שהמטפל מטפל יותר במערכת שלו ולומד לקבל אותה ואת הגורל שלו כך הוא יכול לעזור למטופל לעשות זאת.

כמטפל ניתן להתעייף בקלות מלנסות לשנות את גורלם של המטופלים. יש לאפשר להם לקחת אחריות ולקבל את גורלם.

מטופלים הופכים לילדים אם המטפל מטפל בהם לצרכיו כמו אמא וילד. כמטפל אפשר לחפש את המקום הבוגר במטופל כדי לשתף איתו פעולה במטרות ובדרך הפעולה הטיפולית. שאלות כגון: מה צריך לקרות עכשיו, או פה כדי שזה יוכל להשתנות…

וירגי'ניה סאטיר טוענת שיתכן ומה שקוראים לו העברה היא בעצם התנהגות נורמטיבית של המטופל לנוכח המטפל שלוקח עליו אחריות ומנסה לפתור לו את הבעיות. כלומר על המטפל לשנות את יחסו למטופל כדי לאפשר שינוי.

מטפל יכול לראות את המטופל כחלק ממערכת ובכך להימנע מלהחטף לתחושות שהוא טוב יותר מהם ובכך לשבש את סדר האהבה. במידה וגם במשפחת המקור המטפל נחטף לתפקיד הילד ההורי, חשוב למטפל להעמיד קודם כל את הסדר הנכון במשפחתו שלו.

לעיתים כמטפל אפשר לעמוד בתפקיד הורה בטיפול פרטני אם היתה שם פגיעה בתנועת החיבור להורה אהוב. כמו בין תינוק שנולד לאמו. כדי שאהבה תזרום שוב מההורה אל הילד.

לזכור שגם אם עובדים באופן אישי עובדים באופן מערכתי. גם אם נראה שהמטופל סובל מארוע שקרה לו בחייו קרוב לוודאי יש מאחוריו טראומות רבות שהוא מעורבב איתן.

המטפל המערכתי רואה את אלו שחסרים במערכת ולבו פתוח אליהם. אם תשומת הלב של המטופל מופנית ומקבלת את אלו שהוצאו מהמערכת אז הריפוי קרוב. אלו שהוצאו בדרך כלל הם הפלות, תוקפים וקורבנות במלחמות, בפגיעות מיניות, חולי נפש, ואלו שביישו את המשפחה בהתנהגותם.

התודעה הקולקטיבית של המשפחה, תדיר מתוכה את כל מי שבייש, הרע, גרם לסקאנדל, או פצע. תנועה הפוכה מתרחשת וככל שיש יותר בני משפחה מודרים כך יהיו יותר בני משפחה שחיים את סיפור או גורל קשה ביותר. כאילו שהם אומרים בכך לאלו שהודרו, Those who don't matter, matter. ההתערבבות שלהם מתרחשת בבשר של הצאצאים בדורות הבאים.

מטפל שממשיך את התנועה של ההדרה יחד עם המטופל מתערבב גם הוא. אם הוא מתייחס לכל בני המשפחה כשווים בשייכות שלהם למערכת תנועת השדה תוביל אותו לריפוי שהמטופל צריך.

התפתחות המטפל היא להמשיך וללמוד את שדה התודעה הרוחני שבו אין טוב ורע, משם הוא יכול לקבל את כל מי שהוצא מהמערכת שלו ושל המטופל.

לקביעת טיפול או הצטרפות לקבוצת לימוד מטעם בית הספר דרך הקונסטלציה

054-5908590

באהבה

מירב