משפחה היא שדה אנרגטי. כמו רשת, כולם קשורים בכולם.

כאשר במרחב מסוים ברשת הזאת נקרע קשר בין מישהו למישהו החלק הזה ברשת נחלש. הדורות הבאים יתבקשו לתקן את מה שנקרע. כל מי שנולד למערכת יש לו את הזכות להיות שייך. בני זוג, הורים ילדים, אחים, סבים וסבתות, דודות ודודים, ילדים מנישואים קודמים. בני זוג קודמים.

שייכות תומכת באינסטינקט ההישרדות. פעם, מי שלא שייך לא שרד. אנחנו נולדים חסרי אונים ותלויים והורינו רוצים שנשרוד בכך שנגדל בדרך הנכונה לשבט שלנו. על פי, הקודים, הערכים והאמונות בכדי שהמערכת תקבל אותנו.

אם אני פועלת על פי מוסכמות החברה, הקבוצה, המשפחה, אני רגועה. אם לא, אני מרגישה אשמה. אותו דבר פועל לגבי נתינה ולקיחה. אם אני מקבלת משהו, אני מרגישה אשמה ורוצה להחזיר. אנחנו כל הזמן מחפשים איזון למצפון שלנו כדי להשאיר את תחושת השייכות במצב בטוח.

שייכות ומצפון פועלים יחד.

כך אני יכולה לעשות דברים במצפון נקי ושקט כדי להוכיח את השייכות שלי לקבוצה,גם אם זו שייכות לקבוצת טרור.
כאשר הזכות להיות שייך לנשמת המשפחה נלקח או שנעשה מעשה שהוא נגד ערכי המשפחה, ואותו אדם מוגלה באופן פיזי או רגשי (לא מדברים עליו יותר), חברי משפחה מדורות הבאים יתערבבו על מנת לזכור את שייכותם למערכת.

entangelment– שזירה….כך זה מתרחש בפועל. התערבבות רגשית של אדם בחייו של חבר משפחה אחר. ההתערבבות שלנו במשפחת המקור משפיעה על החברות שלנו במערכות אחרות כמו בתי ספר, מקום עבודה נישואים ועוד…לכן חשוב לדעת מי שייך למערכת המשפחתית ומי הוגלה מהמערכת, כדי לדעת עם מי התערבבנו.

במשפחה אנחנו נעים בין המצפון האישי והמצפון הקולקטיבי. או נקרעים בין תחושת מצפון מול אדם אחד במערכת ולא מול השני. אני "מגויס" בשם המשפחה או הארגון כדי לאזן דבר מה שנעשה בדור קודם למישהו אחר. קרוב לוודאי שלא אדע גם מה זה. אפשר להיקרע בין מה מצפוני עבור אמא ומה עבור אבא. כמו ילד שגונב עוד שוקולד. מול אמא שתמיד כועסת הוא ירגיש את מצפונו ומול אבא שתמיד מרשה הוא יהיה רגוע.

כמו כן ישנה התערבבות עם מי שהיה תוקף או קורבן ונקשר גם הוא לשדה משפחתי. גם פה תהיה התערבבות בדורות הבאים כגון מריבות בין אחים. אחד מתערבב עם הקורבן ואחד עם התוקף. גם אם התוקף או הקורבן מגיעים ממערכת משפחתית אחרת. הגורל המשותף ביניהם משפיע על הצאצאים.

על מנת להיות שייך עלינו לקבל את חוקי וערכי המשפחה. זהו תשלום שאנו משלמים.

אנו נאהד את אותם קבוצות שמשפחתנו אוהדת (בכדורגל, בפוליטיקה, בדת) ונדחה את מי שהמשפחה דוחה. אנו בשייכות עם הרבה קבוצות שייכות, ומשפחת המקור מקרינה על כל שאר הקבוצות. נהיה חברים בקבוצה לאומית או בכזו המתנגדת לה על פי ערכי המשפחה שלנו. מי שחבר בקבוצת טרור מרגיש שייך לערכים שלהם וזה נותן את העוצמה לעשות דברים נוראים מכיוון שהמצפון מחובר לשייכות לקבוצה.

כל מערכת טבעה לחפש את השלמות שלה.

כל אלמנט מהמערכת בעבר או בהווה יש לו זכות שווה למקום במערכת. גם במערכות עבודה מביטים על כל חלק בארגון בעבר או בהווה כשייך, כל מחלקה, כל מי שעבד ועזב או פוטר, כל פונקציה או מטרה שהיתה לארגון. גם בארגון יהיו אלו שידברו בזלזול על מחלקה מסוימת שלא פעלה נכון או בזבזה משאבים על אנשים שעזבו או פוטרו, כמו בבית ספר, מורים מנהלים.

אנשים רוצים לשכוח את מה שלא היה טוב לארגון או היווה מקור בושה, אכזבה, כישלון. וזה יכול להיות גם ההפך. הארגון לא לוקח בחשבון את העתיד, את העכשיו, את החברה, כמו שרואים היום בתי ספר שמלמדים כפי שלימדו 30 שנה אחורה ומתעלמים מעתיד הילדים והצרכים של הילדים. לעומת בתי ספר מתקדמים שכן עושים זאת.

סימנים לאנשים שהודרו משייכות למערכת:

אנשים שהוצאו מהמערכת, כלומר הם חלק מהמשפחה אך המשפחה לא רואה אותם כחלק ממנה, (חזרה בתשובה, או בשאלה, הגירה למדינה, חתונה בין דתות ועוד…) אנשים ששכחו אותם (אלו שלא שרדו), או שהודרו בכוונה, לפעמים לא יודעים בכלל מי שייך, המערכת שכחה. אנשים שעזבו את המערכת כדי שאחרים יכנסו, כמו אח שחלה ומת כדי שלאחיו התינוק יהיה מקום, בני זוג לשעבר, בעקבות גרושים או מוות, או כאלו שעזבו בכוונה לבנות חיים במקום אחר.

אנשים שלא מדברים עליהם בכבוד ובחום במערכת. (החמה) או בן משפחה שנהג באלימות במשפחה או מחוצה לה.
אנשים שמתו טרם זמנם בזמן שהמונחה היה ילד צעיר ותנועת הreaching out נעצרה. לא מדברים על הורה זה. תרומת זרע או ביצית. תורם של חלק גוף. מוות בתאונה, מלחמה, או מחלה הם מקור חזק להתערבבות של המונחה ותחושה של אי שייכות למקום שלו במערכת.

ילדים שמתו בהפלות יזומות או לא. מותה של אמא בלידה. השפעת מצב פוליטי על משפחה כמו הנאציזם. הוצאה של חבר משפחה בגלל אשמה שלו בגילוי עריות, או כל פעולה שנוגדת את חוקי המשפחה. סודות או טאבו, כל מה שלא מדברים עליו. אובדן של בית או מדינה בגלל הגירה, אובדן של רכוש או של ירושה. תאונות קשות. המרת דת. מישהו שיצא לפנימייה לשנים רבות, אושפז במוסד לחולי נפש, ניתן לאימוץ. אי מתן כבוד לסדר במשפחה, חילול המשפחה, ילד בלתי חוקי, העדפה של אח על פני השני.

סימנים בקונסטלציה למישהו שחסר:

בקונסטלציה יביטו כולם לאותו כיוון אל מה שחסר, או מישהו לא מרגיש טוב איפה שהוא עומד, הוא לא במקום שלו, או אדם שרוצה לצאת מהמערכת, או אנשים שעומדים עם הגב למערכת, אם מישהו רוצה ללכת עם בן משפחה לאן שהוא עזב, או אל המוות. הנציג מרגיש נמשך לשם…זה חזק ממנו.

ומה קורה לכל המשתתפים כשמכניסים את זה שחסר? האם אפשר לנשום עמוק יותר? האם משהו נרגע? תנועה חדשה מתחילה? האם מתאפשר ריפוי שלא התאפשר קודם לכן. אנחנו מעמידים בקונסטלציה המשפחתית גשטאלט שלא הסתיים ורואים מה או מי צריך להגיע, להיות נוכח. זה יכול להיות רגש מסוים שאסור היה להרגיש כמה וכמה דורות, כמו עצב, כאב אפילו שמחה ואהבה.

זכרו שתמיד טוב לשאול מי חסר?

מה מפריע לתחושת השייכות של אדם למערכת שלו ומה תומך בתחושת השייכות למשפחה?

באהבה

מירב

לקביעת פגישה אישית בקונסטלציה משפחתית

או לימודי קונסטלציה משפחתית

054-5908590