מדיטציה

מדיטציה היא מצב בו התודעה שלנו מודעת לאמת של העכשיו. ניתן לראות את המדיטציה ככלי ספונטני ופסיבי של המודעות. ניתן להיות במדיטציה כל הזמן ולמעשה היא נחוצה מרגע לרגע. אם אנו רוצים דבר מה שהוא לא מה שיש עכשיו אנו דוחים את האמת. ישנם מצבים שונים של מדיטציה. חלקם מתחילים בתרגול מיינדפולנס בו ניתן לחוש, לנוע, להתבונן במודעות על הקיים. ובמצבים עמוקים של מדיטציה ניתן אף לאבד את התחושה של מרכז שמתבונן ולחוות ריק, מודעות ללא גבול.

מדיטציה יכולה להיות פעולה מאד פשוטה. הדבר הראשון ששמים לב אליו זה התשוקות שלנו, הרצונות, הדחיפות לדבר מסוים או דחייה של דבר אחר. אנחנו מתעסקים עם קבלה או דחייה של מחשבות, רגשות ותחושות פיזיות. אנו מאמינים וחיים בפרספקטיבה שבה החושים הפיזיים שלנו משפיעים על התודעה שלנו באופן עמוק. כשאנו חווים במדיטציה מצבים תודעתיים בהם אין בכלל מושגים אנו מבינים שהחוויות החושיות שלנו זה לא כל הסיפור ויש מעבר להן.

מי שיושב מדיטציות מכיר את התופעה בה יש תחושה של הארה או פתיחה אנרגטית. כתוצאה מכך כל החוויה החושית שלנו משתנה. אנו יכולים לחוש את עצמנו פחות אטומים ויותר בהירים. לפעמים אחרי מדיטציה אני יוצאת החוצה והאור בוהק יותר, והעצים ירוקים יותר, והכל נחווה דרך החושים שלי חד ובהיר, כאילו שהמדיטציה ניקתה את חוש הראייה שלי, או את חוש השמיעה שלי. ציוץ הציפורים חד ונעים כל כך ואם עוברת סירנה בסביבה היא נשמעת חדה וחודרת את הגוף. כלומר כל החוויה שלי את העולם מופיעה עם פחות פילטרים ומושגים. יש תחושה של עכשיוויות, של הוויה עצומה. וגם התחושה שלי את עצמי פתוחה לנוכחות ומודעות ויש ידע ישיר של כל מה שבולט בחוויה של הגוף והרגשות.

במדיטציה אנו רוצים להישאר היכן שאנחנו מבלי לנסות להגיע לחוויה מסוימת כלשהי שמובטחת לנו כתוצאה מהמדיטציה, כמו מצבי תודה מסוימים, שלווה או שקט. זה לא קל כמו שזה נשמע כי לרוב אנחנו רוצים מצב מסוים, או לא יודעים כלל היכן אנחנו, או לא מבינים איפה אנחנו או שאנו נלחמים במה שקיים ברגע זה. זהו המצב הרגיל של האגו שרוצה תמיד להגיע למקום אחר או למצב אחר, טוב יותר בדרך כלל ממה שהוא נמצא כעת. האגו גם ישאף למצב רוחני מסוים שקראנו אודותיו באיזה ספר. כי אין לנו אמון שההוויה תיקח אותנו בדיוק לאן שצריך.