חם, חם באוגוסט השנה, גם פה באיטליה.

מה נותר אם לא מעט הומור לצבוע את החודש החם והמזיע הזה של השנה בצהוב.
ילדים נפתחים, מתקרבים ונמסים כשאנו מגיבים אליהם בהומור ובמשחקיות.
אצל ילדים זה ממש טבעי, הספונטאניות, הסקרנות, המרחב החדש הזה שבו הם מתנסים בשינוי החוקים.

אנחנו המבוגרים, עם השנים הופכים להיות קצת יותר כבדים, מסורבלים, כבוייים ועייפים.
הי, אבל הבאנו ילדים אז הנה עוד הזדמנות להחזיר את השובבות לעיניים.
חופש, ואולי גם אתם בחופשה, והילדים רק רוצים עוד מזה, עוד לשחק.
ת'אמת גם לנו לפעמים מתחשק לא?

אפילו ויניקוט, הפסיכולוג הנודע טען שקודם כל המטופלים שלו צריכים ללמוד לשחק ואז יתחיל הטיפול.

לעיתים הומור וצחוק יכולים דווקא להזכיר לנו עד כמה זה לא היה נוכח בחיינו.

אולי הורינו היו דאוגים ועסוקים ובהשרדות, שאז הומור ומשחק וצחוק הם במקום האחרון ברשימה.

לעיתים הומור וצחוק יכולים להוות גם מנגנון הגנה לילדים ולאנשים מסויימים שהתרגלו לא לקחת שום דבר ברצינות גם כשצריך.

אבל דווקא כשכולנו ממש נוטים לעצבנות בחום ובזיעה
אני רוצה בפוסט הזה להזכיר לנו להשתמש בכלי הזמין הזה – הומור.

הנה כמה דברים חיוביים שתקבלו מלצחוק ולשחק יחדיו.

1- הומור ומשחקיות עוזרים לנו לא להגיב באופן אוטומטי זה לזה – וזו כבר התפתחות בתקשורת.
2- הומור ומשחקיות עוזרים לנו לא לקחת את המילים שנאמרות ברצינות יתרה – זכרו שהנושא העיקרי של התקשורת ביניכם לבין הילדים או בני הזוג, הם היחסים עצמם ולא רק המילים שנאמרות.
3 – משחקיות והומור מייצרים אינטימיות חדשה בקשר במיוחד אחרי ריב, אי הבנה ואי הסכמה.
4- הומור ממש גבולות ומרחק ביננו ומייצר משאבים שלא היו לנו רגע קודם כשהתווכחנו.
5 -זו תרופה נהדרת להתמודדות עם תסכול ואכזבה וגם עם שפיטה וביקורת עצמית או של אחרים עלינו.
6 – כשהילדים שלכם מבקרים את עצמם, השתמשו בהומור בחוכמה, צחקו עמם ולא עליהם.
7 – כשאנו משתעשעים עם הילדים שלנו אנו מעצימים בם את התחושה ששום דבר הוא לא טרגדיה וסוף העולם.
8 – משחקיות, הומור וסקרנות מורידים את מפלס האימה ומאפשרים להחזיר את הנוכחות והפתיחות זה לזה.
9 – משחקיות והומור מציתים תחושות של תקווה, אופטימיות ופלאיות במקום שליליות שבה אנו שוקעים לעיתים.
10 – הומור מרכך פחדים ומצייר שוב רשת ביטחון פנימית – שהכל בסדר בעצם.

אבל אם גדלתם בסביבת חיים קשה ונוקשה כדאי להתאמן על רגעי הומור עם סרטים מצחיקים, סטנד-אפ וחברת אנשים קלילה וצחקנית ומישהו שמאד אוהב לספר בדיחות – כי דומה מושך דומה.

זה מזכיר לי שסבי היקר גם אחרי שנים בהם סבל בשואה היה נוהג לספר לנו הנכדים את הבדיחות של הרשלה מאוסטרופולי – אותו ליצן החסידות שעליו גדל.

משאירה אתכם עם אחת הבדיחות שלו:

כאשר הרבי היה עצוב ניסו תלמידיו לעודד את רוחו אך לא הצליחו. לבסוף קראו להרשל'ה להתארח בבית הרבי. הרבי קיבל אותו בסבר פנים יפות והסכים לארחו לכמה ימים, אך ניכר היה שהוא עדיין שרוי בעצבות. בארוחת הצהריים הגדולה הכניס הרשל'ה כף אחת לכיסו. כעבור חצי שעה הכניס עוד כף לכיסו. שאל אותו הרבי "הרשל'ה, מדוע אתה מכניס כפות לכיסך?" והרשל'ה השיב "אדוני, אני קצת חולה והרופא רשם לי תרופה: לקחת כל חצי שעה כף". העלה הרבי חיוך על פניו ורוחו הטובה שבה אליו.

לפגישות הדרכת הורים, טיפול רגשי וקונסטלציה משפחתית.

054-5908590