פוטנציאל

כבני אדם אנו רוצים לחיות חיים בעלי משמעות. וזה בטבע שלנו לחיות חיים בעלי משמעות. חיים שמבטאים את ההתפתחות שלנו. חיים מסופקים ומלאים. בתקופות שונות בחיינו דברים שונים חשובים לנו. פעם זה ההתפתחות התעסוקתית, ופעם אהבה וילדים, פעם זה לבנות בית, או לטפל בהורים מזדקנים וישנן תקופות בהן אנו שואלים יותר: מהם החיים האלו שאנו חיים. מה המשמעות שלהם?

זו הסיבה שבני אדם לא חיים כמו חיות. יש לנו את היכולת לחשוב את עצמנו, להרהר על חיינו. וכולנו עושים זאת, לעיתים יותר בעוצמה ולעיתים פחות. במיוחד כאשר אנו ערים לעובדה שחיינו סופיים. חשוב לנו לדעת שאנו לא מבזבזים את חיינו. ואנחנו רוצים לחיות את חיינו במלאות, וללמוד את מה שאנחנו יכולים ללמוד בזמן שנותר לנו.

הנשמה היא הפוטנציאל של כל התנסות אפשרית. היא פוטנציאל טהור למודעות, ידע, חוויה, חיים, גדילה, למידה, התרחבות ועוד…כשאנו מכירים בנשמה ולא רק באגו או באישיות כחווית עצמי, אנו יכולים לגעת בטעם של חופש, עושר של חיות, אינסוף אפשרויות, כמו ביצית שמתעברת וכל החיים שהתעברות זו מאפשרת.

חיינו כנשמה, הם בעצם הצורה שפוטנציאל זה לוקח. כל המתנות שלנו והאיכויות שלנו והיכולות שלנו הם הפוטנציאל. אך לא רק. הפוטנציאל שלנו הוא כל מה שחווינו אי פעם והוא חופש אינסופי של חוויות. והוא הפוטנציאל של כל בני האדם. בכולנו פוטנציאל שווה לאנושיות בדיוק כמו שזרע של עץ יצמיח עץ, אך לא אותו העץ. אנו שונים מבחינת האפשרויות הנגישות לנו, ההשפעות הסביבתיות, ההסטוריה האישית שלנו, נסיבות חיינו, התרבות והזמנים בהם נולדנו וגם הנתונים הפיזים שלנו. אולי נולדנו עם מגבלה גופנית או סביבה מגבילה וחוסמת. ואין לנו את התמיכה וההזדמנויות שאנו זקוקים להם כדי לממש את הפוטנציאל.

לכן, למרות שבמקור כולנו אותו הפוטנציאל אנו שונים מבחינת התנאים, היכולות והאפשרויות שלנו לממש אותו. קשה לקבוע מי יממש את הפוטנציאל שלו או לא. החיים מלאים בהפתעות, מי יממש איזה פוטנציאל וכמה. לפעמים רואים אדם מלא בפוטנציאל אך לא הרבה יוצא מזה. ואדם אחר שלא חשבנו שיצליח מפתיע את כולם. לא משנה מה הנסיבות, הפוטנציאל של ההוויה של הנשמה הוא אחיד לכל בני האדם.

IMG_6522

לכל הזרעים אותו פוטנציאל, אך הם לא יגדלו להיות עצים זהים. לעצים מסויימים יהיו פגמים או יפגעו, ולמרות שהפוטנציאל של הזרע שלהם הוא אותו הדבר כמו של אחרים, הם לא יממשו אותו. וכמה אותו זרע יגדל, ובאיזו איכות תלוי מאד בסביבה, במזג האויר. אנו יכולים רק לדעת את עומק הפוטנציאל. את עושרו, את האנרגיה העצומה שלו, את כוחו, את תבונתו, את היכולת שלו להתפתח לאינסוף ללא גבול. וכל השאר אינו תלוי בנו.

קשה באמת לעלות על הדעת מהם האפשרויות הגלומות בנשמת האדם. לכן הידע וההבנה שלנו את הנשמה תהיה תמיד חלקית ולא שלמה. לכל מסורת רוחנית יש ידע על הפוטנציאל הנשמתי של האדם. ואף אחת מהן לא שלמה. חלקן אף לא יסכימו בנוגע למהי הנשמה, ההוויה, או המציאות.

פוטנציאל של מהות

הפוטנציאל של הנשמה כולל את כל היכולות, האיכויות, הפעולות, האפשרויות וההתנסויות שלנו כבני אדם. הפוטנציאל כולל את כל המימדים של התודעה. לפוטנציאל אין מוגבלות והוא כולל את כל מה שאנו רואים כחיובי או כשלילי. זה הפוטנציאל להתפתחות האגו וגם להתפתחות ההוויה, התודעה והגשמתה. וגם פוטנציאל לבורות, אלימות, הרס, וגם לבגרות ולהתפתחות רוחנית.

חלק מהפוטנציאל הזה מוכר יותר, ונחקר רבות, כמו חקר התפתחות האגו, התפתחות קוגניטיבית, תרבותית אומנותית ועוד…אך הפוטנציאל העיקרי והכי חשוב של הנשמה זו המהות. נשמה ומהות נפגשים ברמה של מודעות טהורה. הם שתיהן מודעות טהורה וזהות פה. לכן אנו משתמשים במילה מהות כדי לדבר על הטבע האמיתי של הנשמה. המהות מהווה את המקור הראשיתי וטבעה של הנשמה. המהות היא הפוטנציאל העמוק של הנשמה, הפוטנציאל הרוחני שלה, העושר של עומקה.

מהות היא ראשונית ושלמה בפני עצמה. לנו, כנשמה, יש את היכולת להתפתח כדי לחוש בה. מהות היא טהורה תמיד, ללא פגם, ללא רבב, מושלמת. לכן מסורות רוחניות רבות מדברות על הארה כאפשרות להכיר את השלמות והמושלמות של טבעה של המציאות. הטבע האמיתי שלנו מושלם ושלם ואינו זקוק לכל שיפור או שינוי או התפתחות או בהירות.

הנשמה ממשיכה לגדול ולהתפתח ועושה זאת בכך שאנו לומדים, גדלים, מתפתחים. אך הפוטנציאל המרכזי שעליה לממש הוא לגלות את טבעה האמיתי. כשהיא מתעוררת למהותה היא ערה. טבעה האמיתי הוא הפוטנציאל המרכזי והעמוק ביותר של הנשמה. וההתפתחות הרוחנית היא מימוש המהות של הנשמה. אך במקום בו אנו המהות, אין יותר התפתחות אלא שלמות ומושלמות. וזה עדיין לא הסוף של הפוטנציאל של הנשמה. הפוטנציאל ממשיך כל חיינו, תלוי בנסיבות בהזדמנויות ובצרכים שלנו.

הנשמה יכולה להתפתח ללא קשר להתעוררות רוחנית. במשך השנים, היא מתפתחת לפוטנציאל היצירתי והקוגניטיבי שלה. התפתחות רוחנית היא לא ההתפתחות היחידה האפשרית. אנשים מוארים יכולים להיות מפותחים ברמות רבות, אך הנשמה תהיה חופשיה רק כאשר תגשים את הגעגוע העמוק ביותר שלה והוא במימוש של טבעה האמיתי. לכן לא חשוב כמה נחפש אהבה, כסף, חופשה, הנאה, החופש האמיתי קיים אך ורק בגילוי הנשמה את טבעה האמיתי.

רק במימושה כמהות, יכולה הנשמה יכולה להיות חופשיה, לגמרי אותנטית ורגועה. מהות היא טבעה האמיתי. ובלי המהות היא אבודה, שקרית, ריקה ומעוותת. לא חשוב אם האדם גאון עם תארים, והצלחות. אם הוא לא יודע את המהות של טבעו האמיתי הוא ימשיך להיות ריק ומסוכסך כמו רוב בני האדם. זוהי הסיבה מדוע כל המסורות הרוחניות מאמינות שהחיפוש הרוחני הוא החשוב ביותר עבור בני האדם יותר מכל התפתחות אחרת, יצירתית, לימודית, מדעית או תרבותית.

מהות הנשמה שונה מכל שאר פוטנציאל התפתחותה מאחר וזו דרכה היחידה למצוא חופש אמיתי ומלאות בחייה. האנושות יכולה להמשיך לפתח טכנולוגיות, אמנות, לפתח את האינטלקט, אך הצורך והערך של החיפוש הרוחני יישאר תמידי.