כמה פעמים הרגשת שזה פשוט חזק ממך……

"הכעס הזה חזק ממני, אני לא מצליחה להירגע", "אני יודעת שאין לי מה לחשוש, אבל החרדה הזאת, שיקרה לו משהו חזקה ממני", "אני חייבת לאכול למרות שאני כבר שבעה, זה חזק ממני", "אני עוזב אותך, אין סיכוי ליחסים האלו, אני חייבת ללכת, זה חזק ממני"….

ישנן אמונות, חלומות, סיפורים, אסוציאציות שטבועים בדי.אנ.אי שלנו והם עוברים מדור לדור, והם חזקים מכוח הרצון האינדיבידואלי שלנו. כל אמונה שרתה בנאמנות את הדור שלה אך משעברה לדור הבא הפכה למכשול, אם לא קיבלה הכרה ושוחררה מהתודעה. כל חלום שחלמו לפנינו ולא הגשימו עובר גם הוא הלאה.

וכך נוצר לנו, הילדים של השושלת "פקק" של אמונות וחלומות ושאיפות וכישלונות לא שלנו. טיפול רגשי באמצעות קונסטלציה משפחתית מאפשר לנו לזהות ולהגיע בתוכנו אל האמונות, החלומות, הדפוסים שאינם שלנו עוד, ולהחזיר אותם למקור. אנחנו הדור האחרון בשושלת, אנחנו והילדים שלנו, התוצאה של כל מה שהיה לו צ'אנס וכל מה שלא, כל הריקודים שנרקדו וכל אלו שלא, כל הבתים שנבנו ואלו שנהרסו, כל הילדים שנולדו ואלו שלא צלחו.

אנחנו סך כל החיים שהשושלת שלנו החליטה להמשיך למרות הכל, למרות הקושי, למרות כל מה שעברו. ומה שעלינו לקחת, זה את החיים ואת האהבה שזורמת הלאה עד אלינו. וכל מה שאינו משרת אותנו, גורם לנו סבל, ומחבל במערכות היחסים שלנו ובכוח החיים שלנו לממש את עצמנו בכל תחום מקומו כבר לא פה.

לרוב, כשאנו כבר חושבים להגיע לטיפול, מה שמניע אותנו היא המחשבה שאנו רוצים לשנות משהו באחרים, בילדים שלנו, בבן או בת הזוג שלנו, ואפילו לשנות את ההורים שלנו, את העבודה שלנו, את הבית שלנו, אולי בכלל את החיים עצמם. וכך אנו שמים את עצמנו במקום מאד גבוה ויודע כל.

אנחנו יודעים מה טוב, מה צריך, מה נכון כדי שהכל יהיה בסדר שוב. וכשזה מעייף אותנו אנחנו שמים את עצמנו שוב במקום נמוך, סוחבים על גבנו את הקשיים של כולם, מרגישים כקורבנות של כל מערכות היחסים בחיינו, מתלוננים, סובלים, רוטנים, כועסים, כואבים ולא מצליחים לצאת מזה.

הקונסטלציה המשפחתית מראה לנו שיש מקום נעים ונוח באמצע. מקום שבו אפשר לראות את האמת הנטרלית. מרחב שבו נוצרת הכרה במציאות. שם אנחנו סוף סוף נרגעים. במקום שבו אנו רואים שמה שקרה לאמא שלנו עם אמא שלה הפך אותה לביקורתית וקשה כדי לא להיפגע שוב. ומה שקרה לסבא של אבא במלחמה גרם לכל הגברים שאחריו להאמין שעבודה חשובה יותר ממשפחה ולכן אבא נעדר הרבה מהבית, ולא כי לא אהב אותי.

כשמאפשרים לזווית רחבה יותר של מבט להראות לנו מה קרה קודם שמשפיע עלי עד היום, אפשר לראות, לשמוע ולהרגיש שלמרות כל מה שהורינו, והוריהם, חוו ועברו, הם החליטו להמשיך את החיים הלאה. ובזכות זה אנחנו כאן. לכוח החיים הזה יש השפעה עמוקה על חיינו ועל ההחלטות שלנו בהווה, כשאנחנו מתחברים אליו בקונסטלציה המשפחתית.

כל כך הרבה ארועים קרו לפני שנולדנו, הפלות, מלחמות, פרידות, אהבות, בגידות, סודות, המון סיפורים שבני משפחה שוכחים. אך השכחה אינה מכירה במי שהארועים קרו לו. השכחה אינה נפרדת בשלום ממי שנפגע וממי שפגע. ההכרה וההבנה והחמלה עושים זאת. ואז אנחנו יכולים לנשום עמוק וכבר לא צריך יותר להחזיק את כל הזכרונות המודעים והלא מודעים. ואז כבר לא צריך להיות יותר הילדה שהיתה אשת סוד עם אמא נגד אבא, וגם לא הילד ששמר על אמא כי אבא חזר תמיד מאוחר.

ובפעם הבאה שאתם מרגישים שאיזו פעולה או רגש חזקים מכם, קרוב לוודאי שאתם נאמנים בלבכם למישהו מהמשפחה. ואז דעו שהקונסטלציה שלכם מחכה לשחרר את אותו אדם או ארוע בשושלת – מכם.