רגע לפני סוף השנה האזרחית, ישבתי לרכז לכם את עיקרי משנתי, עליהם כתבתי מזוויות שונות במאמרים שלי. עקרונות אלו אני מתרגלת עם הורים ועם ילדים במפגשים עמי. אלו עקרונות לחיים, על החיים, מתוך החיים. וזוהי התפילה האישית שלי לכל הורה שעוסק במקצוע הקדוש של גידול בן אדם.

בתרגול מיינדפולנס בתוך החיים, אנו מעצימים את האספקטים האלו בחיינו. כמי שמתרגלת מדיטציה כבר יותר מעשר שנים, אני מדברת על עקרונות אלו בהדרכות ההורים ובטיפול הרגשי עם הורים וילדים. זהו שינוי עמוק בזווית הראייה, בתרגול בבית, ובמצב הוויה.

בסוף המאמר תמצאו גם חמש שאלות מקסימות, שפותחות את הלב לאהבה ואופטימיות.

נוכחות לא שופטת – אוף, כמה שאני מבקרת ושופטת, את עצמי, את חיי, את בעלי, את הילדה. משווה אותה לאחרים ומתאכזבת או מעלה את ערכה כדי להרגיש טוב יותר. לשים לב כהורים כמה מהמחשבות שלנו הן מחשבות משוות ושופטות את עצמנו ואת ילדנו. לקחת אחריות על המחשבות שלי כהורה ועל התגובות שלי. תשומת הלב לכך מטרתה להרגיש את הכאב שמאחורי השפיטה ולאו דווקא לעצור בכוח או לשפוט את עצמנו על השפיטה עצמה. השפיטה גורמת לנו למתח, ומתח בחיים מעלה בנו יותר מחשבות של שפיטה.

סבלנות – אחד הנושאים שאני עובדת עליהם כבר שנים. כל פעם שעולה קושי אצל בתי, התנהגות חדשה שאינה לרוחי, קושי במערכת היחסים ביננו. אני לומדת סבלנות, שדברים מסתדרים בזמן שלהם. שלילדים יש תקופות התפתחות שונות וכל אחת שונה לחלוטין מהשנייה, ולעיתים אפילו הפוכה. מילד מקסים ומתוק מופיע פתאום ילד עוצמתי ודעתני, או מילדה ששיתפה איתנו כל פיפס הופיעה פתאום נערה שמסתגרת בחדר. סבלנות!!! כי החיים זה תהליך אחד ארוך. וסבלנות מביאה קבלה וחמלה.

ייחודיות של הרגע – כשהבת שלי השבוע התרגזה מאד ועשתה לי סצנה על הספה בשעת ערב מאוחרת, שמתי לב שאני מתחילה להגיב בחוסר סבלנות אליה כשהמחשבות שלי אומרות לי "אוף, הנה זה שוב מתחיל. ואז נזכרתי שאני יכולה לראות את הרגע הזה בייחודיות שלו". התקרבתי אליה, כאילו זו הפעם הראשונה שהיא מתנהגת כך ואני ממש סקרנית לדעת למה. גיליתי שהיא כבר שלושה ימים מתגעגעת אלי, כי אני עובדת הרבה שעות ולא מתפנה אליה. התחבקנו וקבענו פגישה רק של שתינו ביום למחרת. היא מיד נרגעה. כמה חשוב לראות את הילדים שלכם כל יום מחדש בלי להתבסס על מה הם עשו אתמול, לפני שבוע או שנה שעברה.

אמון – כאמא לילדה ראשונה, אני מכירה את כל הרגשות של "האם אני עושה נכון". "כל ההורים עושים ככה, קראתי בספר שצריך ככה, וההוא בטלוויזיה אמר ש…..". אני רוצה להיות האמא שזו אני. אז כן, אני עושה נכון, גם אם אני טועה בדרך. ואני מזמינה אתכם להאמין בעצמכם ובכל מה שאתם מרגישים. תקשיבו לעצמכם ומצאו את הקול שלכם בין שאר הקולות בראשכם (של הוריכם, חברים ויועצים). טוב להקשיב, ללמוד, ואז לחזור הביתה, לבית הפנימי שלכם, כי שם התשובה.

בלי מטרה – אותי גידלו כך שלכל דבר יש מטרה. דחפו אותי ללמוד כדי שאצליח בחיים, שלחו אותי לחוגים כדי שאופיע על הבמה ואתמודד עם ביישנות, הביאו לי חברות כדי שאלמד להתחלק…היום אני יודעת שהסיבה היחידה להביא ילד לעולם ולגדל אותו היא כדי לתמוך בו להוציא החוצה את מי שהוא באמת. והאמת היא שאני לא יודעת מה אמור לצאת מהבת שלי. אני לומדת להתבונן בה בלי מטרה. אני רואה שהיא אוהבת לשיר, אז אני משמיעה לה שירים. לא כדי שתהפוך לזמרת, או כדי שתהיה מפורסמת. כי היא אוהבת לעשות את הדבר הזה עם הקול שלה. וזהו אתגר כל כך חשוב בחברה השאפתנית שבה אנו חיים. להיות, להיות ולהיות!

קבלה ושחרור – זה אחד השיעורים החשובים בחיי. וכשזה קורה אני ממש שמה לב לשוני שבי, כאמא, כבת זוג וכבת אדם. דבר ראשון, אני רואה את המציאות כפי שהיא בלי דמיונות שווא. דבר שני אני מרגישה הרבה יותר שמחה ומאושרת. זה לא אומר שאני לא עושה שום דבר. אבל הגישה שלי לעשייה משתנה. אני פחות ופחות מזוהה עם הדרמות והסיפורים שלי. למזלי יש לי את כל החיים להתאמן על קבלה ושחרור ואני לא מתכוונת להפסיק….

עכשיו, שבו עם דף ועט ודמיינו שהילדים שלכם שואלים אתכם את חמשת השאלות הבאות, מה הייתם עונים?

1. מהם חמשת הסגולות העיקריות שלי?
2. כאשר אני נכנס/ת לחדר, מה המתנה שאני מביא איתי? מה אפשרי כעת במרחב שלא היה אפשרי קודם?
3. מהם הדברים הטובים שנוספו לחייכם מהרגע שהצטרפתי אליכם?
4. מהם האירועים הכייפים והמיוחדים שחוויתם איתי?
5. כאשר אתם חושבים עלי בעוד 20 שנה, באיזה אופן אתם מאמינים שאשפיע על העולם שסביבי, על הסביבה שלי, על החברה בה אני חי, בחיי האישיים ובעבודתי?

וממש מומלץ לשתף את הילדים שלכם במסקנות שלכם. אני בטוחה שהם ישמחו לשמוע. וגם אני. אז כאן למטה אתם מוזמנים לכתוב ולשתף.

לכל האמהות – מדי יום שני בערב, מתקיים מעגל מדיטציה לנשים ברמת השרון, אתן מוזמנות לבוא.

יום נפלא.