הדרכת הורים לגיל הרך

בהדרכת הורים לגיל הרך אנחנו פועלים בכמה מישורים:

  1. מקבלים ידע כללי על תקופת ההתפתחות. מה לצפות בכל שלב ושלב. מבינים כיצד המוח מתפתח וכיצד הסביבה יכולה לתמוך או לא בהתפתחות אופטימלית של הילדים שלנו.
  2. כלים להתבוננות עצמית כדי להבין כיצד שלב התפתחותי כלשהו משפיע עלי כהורה ומעלה בי את ההסטוריה הפרטית שלי עם הורי.
  3. כלים פרקטיים לבית. מה אומרים, מה עושים, כיצד לנהוג.
  4. להדרכת ההורים מומלץ להביא את כל השאלות והתהיות שיש לכם. התפרצויות זעם, ריבים בין אחים, שיתוף פעולה בבית, חוקים וגבולות, וויסות רגשי, יצירת קשר עמוק בין הורים וילדים, עזרה בבית, גמילה, הפרעות קשב, איחור התפתחותי, פחד נטישה, חרדות, טראומה ועוד….

הדרכת הורים היא MUST גם למי שרוצה ללמוד כיצד להפוך את ההורות שלו לכלי צמיחה, התפתחות ואהבה. 

כולנו רוצים שילדינו יהיו מאושרים! שיהיו להם חיים מספקים ושיצליחו במה שהם עושים. שיהנו בחברת עצמם ועם אחרים. אנו דואגים להשרדות ילדינו, לאוכל, שינה, ניקיון, בגדים, משחקים, לימודים, ואם אפשרי גם לחוגים ולהעשרה. חלקנו מתייעצים עם מדריכי הורים, קוראים בספרות ובאינטרנט, משוחחים עם הורים אחרים על גידול ילדים וכל מה שיכול להעשיר את הבנתנו, ויאפשר לילדינו לחיות את הפוטנציאל איתו הגיעו לעולם. אך מהו אותו פוטנציאל מדובר?

כאשר ילדינו נולדים אנו לא יודעים עליהם פרטים רבים, לא כיצד הם נראים ועדיין לא את שמם, לא את דעותיהם ולא את אישיותם. כאשר אנו מביטים בתינוק שנולד, ומקשיבים לקולו העדין אנו חשים את הקירבה. יש משהו בנו ובתינוק דומה. משהו שאין לו מילים. משהו כל כך אנושי וגם קסום ולא ידוע. איזה טבע אמיתי שניתן לראות בעיניים ולהריח עם האף ולחוש עם מגע האצבעות שמרפרף על העור העדין והכל כך אנושי. קל לחוש אצל תינוקות את המהות העירומה שקיימת מתחת למעטפת של שם, מקצוע, אופי, וגנטיקה. אנו רואים שלתינוק שיער בהיר או כהה, אף עגול או פחוס, רזה או שמנמן, אך יותר מכל אנו רואים שהוא הוא. עוד לפני שמחפשים למי התינוקת דומה או למי היא תדמה, אפשר לזהות שהיא קודם כל, היא עצמה. הטבע האמיתי של התינוקת הזאת, שנותן לה את הייחודיות שלה ובאותה נשימה זהות אנושית המחברת אותה עם כל בני האדם.


כשאנו מביטים בעיניים של ילדינו, ניתן להבחין באינטימיות ובמיידיות של מי שהם באמת. לילדים צעירים יש עיניים גדולות ופתוחות, אמיתיות ועמוקות. הם מביטים בנו ובעולם עם פה פעור מסקרנות ומיופי. הם רואים את כל מה שסביבם מתוך אהבה. הם מוכנים לספוג הכל ולהמשיך לאהוב. וברגע האחד הזה שעינינו נפגשות עם עיניו של ילד, ניתן לחוש את הטבע האמיתי שלנו בני האדם. כשנתבונן בילדינו נבחין שכל אחד מהם הוא ייחודי. לא חשוב מה נעשה כדי לשנות אותו או לרצות שיהיה דומה למישהו אחר, לטבע האמיתי שקיים בכולנו מופע ייחודי. כבר בחדר ילדים בבית חולים אתם יכולים לראות את ההבדל ולזהות מיד את הילד או הילדה שלכם. כשהילדה גדלה הייחודיות והשונות שלה הוא שגורם לנו לאהוב אותה כל כך. וגם לעיתים לרצות שהילד שלי לא יהיה כל כך שונה…..

בואו נניח שלטבע האמיתי שלנו איכויות מהותיות שהן בסיסיות ומכך משתמע שלא חשוב מה ילדינו למדו מאיתנו ההורים, בתוך תוכם הם מהות טהורה של איכויות אלו. וכמובן שגם אנחנו. איכויות אלו כוללותאהבה, שמחה, חמלה, חוכמה, ערכיות, עוצמה, התמדה, סקרנות, שלווה ועוד. קל לנו לראות איכויות אלו מתפרצות ללא עכבות לעיתים קרובות. ילדה בת שנתיים שרצה וקופצת יום שלם ללא עייפות, מלאה בעוצמה ובסקרנות לחקור את יכולות הגוף שלה בעולם הפיזי. ילד בן ארבע שלומד להפיל חיילים עם כדור באולינג ומתמיד זמן רב עד שיצליח. ילד בן שש שמתכרבל על ערסל, קשוב לעצמו  ולציוץ הציפורים ואינו עסוק במחשבות שווא. ילדים אלו חיים את העכשיו ואת טבעם האמיתי, עד שאט אט יסגלו לעצמם את ההתניות, וההגנות שרכשנו גם אנו כבוגרים. הם יעשו זאת לאחר שעשרות פעמים, אנו ההורים באופן לא מודע נמגנט אותם להאמין במחשבות שלנו, בחרדות שלנו, בתקוות שלנו, באמונות שלנו. והם יאמינו לנו גם כן, מתוך אהבה.

כל פעם שאמה של הילדה בת השנתיים תמנע ממנה לרוץ רחוק מדי בגלל פחדיה שלה, תלמד הילדה שתומכים בה רק אם היא בולמת את עוצמתה האמיתית. כל פעם שאביו של הילד בן הארבע ירגיש משועמם מנסיונות בנו להצליח להפיל את החיילים  של הבאולינג וימשוך את תשומת ליבו למשחק אחר, ילמד הילד שהוא נאהב אם הוא עושה מה שאחרים אומרים לו על חשבון ההתמדה שלו. וכל פעם שהוריו של הילד על הערסל יאמרו לו שעליו להפסיק לחלום ושעדיף ללכת לחברים, כך הוא ירגיש שמעריכים אותו רק אם הוא חברותי ולא אם הוא שקט ומופנם.


עוד לפני ההתעברות אנחנו מדמיינים כיצד יראה ילדנו. למי הילד שלי יהיה דומה, כיצד נלביש אותו ולאיזה חוגים נרשום אותו. אנו יוצרים דימוי מפורט לגבי בן ולגבי בת, עוד טרם ידענו את מין הילוד. רצונותינו מולבשים על העובר ויוצרים את המשברים הראשונים בקשר ביננו לבין ילדנו. כאשר אנו משעבדים את ילדינו לרצונותינו, לחלומותינו ולמהווינו הנסתרים, הילדים שלנו מאבדים מהחיות והמודעות ומוכנים להדמות ולהיות כל דבר שנרצה, העיקר שיקבלו מאיתנו אהבה וביטחון.

הילדים אשר נולדים כמלכים וכמלכות בממלכת ההוויה הופכים למשרתינו. הילד המקסים עם העיניים הבורקות והתרגשות אין קץ מכל פרח חדש, נאלץ לוותר על רצונו לעצור ולהריח את הפרח האדום הגדול מכיוון שאמו ממהרת לעבודה. הילדה המאושרת שמגלה פתיחות לעולם ותעוזה לדבר עם כל אדם שנקרה בדרכה מוותרת על רצונה לחייך לאישה זקנה על ספסל מכיוון שאביה מפחד שהיא תדבר עם זרים. לאורך ילדותנו קיבלנו אין ספור חיזוקים חיוביים כאשר וויתרנו על רצונותינו שהסעירו, הפחידו או פשוט היו כל כך שונים מאלו של הורינו. למדנו שכדאי לנו מאד לרצות מה שכולם או לא לרצות דבר.

מכיוון שאנו ההורים התרחקנו מטבענו האמיתי אנו רואים את ילדינו מתוך דימוי, רצון, מוטיבציה, הרגל, התניה, העדפה, ביקורת, הדחקה או הערצה. יחסים בין אוביייקטים במקום יחסים בין מהויות. דור אחר דור אנו ההורים מרחיקים את הילדים מהמהות האמיתית מסיבה פשוטה אחת. אנחנו לא יודעים שהמהות הזאת קיימת. שכחנו שניתן לחיות בעכשיו, והמודעות שלנו הפכה להיות מאד סלקטיבית. היא רואה ומחשיבה רק את מה שלמדנו מהורינו ומהסביבה בה אנו חיים.

אך הנה התקווה. כאשר אנו מביאים ילד לעולם אנו בעצם אומרים לו, בוא, בואי, בואו תזכירו לנו מי אנחנו באמת. תעירו אותנו מהשכחה ותנו לנו הזדמנות נוספת להיווכח בטבע האמיתי שלנו. כל ילד שנולד מעיר ומאיר בנו את הפוטנציאל לחוש בעמקי נשמתנו את הכמיהה לחזור ולהיות במגע עם הפלא של הטבע והאנושיות של בני האדם. כל פעם שאישה מתעברת, כל פעם שגבר הופך לאב, נולד רצון לגדל בן-אדם. ארוע קסום, פלאי וארצי כאחד.

ברגע שבחרנו להיות הורים עלינו לאפשר לילדנו את זכותם המולדת  – להיות ולחיות את טבעם האמיתי.

הגענו עם ת. לפני מספר חודשים, לא בטוחים ומעט חוששים…
"טיפול רגשי"? מה זה בכלל, והאם על הזמן – לא חבל?

החיבוק שקיבלת מת. בפגישה הראשונה, הבהיר לנו מיד שהקשר יהיה הצלחה
מה נעשה בחדר – רק את ות. יודעים…(וגם הערסל ושאר החפצים)

עם העובדות – אי אפשר להתווכח, ועם התוצאות – אפשר כבר להתרווח
השינוי בת' מורגש, ולמעשה זכינו בילד חדש.

וגם השיחות איתנו ההורים, עם ההכוונה והדגשים, לנו מאד עוזרים ותורמים
אז רצינו להגיד תודה ענקית, על אהדה, אוזן קשבת וסבלנות אין קץ, ועכשיו כאשר צריך להיפרד, תדעי שנשמור לך תמיד פינה חמה בלב.
תודה רבה

ת' וההורים
למרבוש!
תודה לך על כל הדברים הנפלאים שעשית למעני. את עזרת לי לפתוח באמת את הרגשות שלי ובזכותך אני ומשפחתי מרגישים יותר פתוחים ומגובשים. בזכותך אני מרגישה שיש באמת ילדה שקוראים לה א. והיא אוהבת את עצמה, והיא מרגישה בטוחה בעצמה…היא ילדה חדשה עם בטחון עצמי ועם עוצמה נפשית..ושלא צריך לשמור בכל בבטן, את כל הזעם והכעס ובסוף להוציא את זה על מישהו בגלל משהו קטן…צריך להוציא את הכעס בזמן שהוא מגיע…את לימדת אותי שיש חיים בעולם הזה ואניצריכה לנצל אותם ולבלות, לא רק להיתקע בפינה ולהתייחס ברצינות לכל מה שאומרים. את לימדת אותי שיש עוד אנשים שאני אוהבת אבל אני לא מתייחסת אליהם ואני צריכה להשקיע בהם זמן ומחשבה ושיש לי כשרונות…ובקיצור את לימדת אותי את כל מה שלא היה לי ואת המשפט "החיים והמוות ביד הלשון"…
א'