איך מכניסים מיינדפולנס לחיי היומיום?

אחד המצבים שאנו סובלים ממנו באופן תמידי, הוא העובדה שאנו חשים חוסר ערך, או מונעים מתחושה זאת בעשייה שלנו. משהו לא בסדר, או לא מספיק, או לא טוב דיו…תחושה של אכזבה, שאנו לא חיים את החיים באופן מלא. תחושה שאנו לא בבית. כשיש שיפוט תמידי כזה, יש קושי באינטימיות, ביצירתיות, בספונטאניות, אנחנו צריכים כל הזמן לשמור שלא יראו כמה אנחנו לא שלמים. בושה בזה. אנחנו לא נהנים אז באופן מלא ושלם מהחיים שלנו. ומתהלכים בתחושה של "משהו לא בסדר איתי". אמונה בעצמי מוגבל.

תרגול המיינדפולנס, ככלי, מכניס לחיינו את הידיעה העמוקה שאנו מודעות שלמה ומלאה. והדבר היחיד שמונע מאיתנו להתעורר לעובדה זו היא לא לתרגל מיינדפולנס. אפשר להתחיל בכמה דקות ליום ולאט להעלות ל – 20 עד 30 דקות. ואפילו פעמיים ביום. בגלל שחיינו כל כך עמוסים, מומלץ להיפגש עם הנחייה עד אשר האימון יכנס לשגרה יומיומית.

מה גרם לנו להאמין במוגבלות שלנו?

קונפורמיזם. גדלנו להורים והם גדלו להורים שגדלו בסביבה של בורות. אנו בעצם תוצר של בורות של עשרות אלפי שנים. בורות לטבענו האמיתי. בורות לאפשרות שיש לנו את היכולת להיות מודעים למרחבים רוחניים ולמציאות שעיננו אינן רואות. ספרו לנו מי אנחנו כילדים והאמנו למבוגרים ולסביבה, כל שכן היה לנו חשוב לקבל תמיכה ואהבה בכך שנשתף פעולה עם הסביבה בה גדלנו. לעיתים המסרים שקיבלנו היו לא רק מוטעים אלא אף שליליים מאד. הנקודה היא שאיך שאנו גדלים אנו חשים נפרדים, נפרדים מהמודעות שזו אנחנו וחיים בתחושה שמשהו לא בסדר איתנו.

אנחנו רוצים להיות שייכים לחברה בדרכים רבות. אנחנו אוכלים הרבה, חושבים הרבה, קונים הרבה, ונתונים לכל כך הרבה התמכרויות כדי לא לחוש את הפחדים שלנו מהנפרדות הזו, מהנפרדות מהמודעות שזו אנחנו. אנו שופטים את עצמנו ואת האחרים. אנחנו מחפשים מחוצה לנו את הדבר הזה שייתן לנו סוף סוף את תחושת הסיפוק והאושר העילאייים. לעיתים מוצאים זאת לכמה רגעים במין, בחופשה, בייעוד, בקריירה, בילדים. האישיות שנבנית סביב כל אלו בונה את חיינו. המהות שלנו מתכסה כדי לא לחוש בכאבים ובפחדים. אנו מזדהים עם הכיסוי ושוכחים את מי שאנחנו. ואחד הדברים היפים שמגלים בתרגול מיינדפולנס כחלק מהדרך הרוחנית היא לאהוב את החיים בדיוק כפי שהם. לקבל את המוגבלות, לקבל את הסבל, לקבל את הכל.

במה נשתפר כתוצאה מתרגולי מיינדפולנס?

כולנו מחפשים שקט שלווה, בתחומים שונים בחיים שלנו. זה בסדר לומר לעצמנו "היה לי יום מתוח אני רוצה לשבת להרגע" אך לא כדי להיפטר ממשהו. מיינדפולנס אפקטיבי בשינוי בחיינו אך אנו לא רוצים את השינוי. אלא יש קבלה והרשאה לדברים להיות בדיוק איפה שהם. בתרגול אנחנו נשארים עם המתח והחרדה, עם המקום שבו אנו נמצאים ברגע זה.

מה מונע מאיתנו מיינדפולנס?

למצוא את הזמן לתרגול וגם זכירה עצמית להיות מיינדפול. זה האתגר העיקרי עבורנו. אנחנו רוצים למצוא זמן לתרגול עצמו גם אם אנחנו מאד עסוקים. אחרי שמתחילים לתרגל מוצאים לזה זמן כי זה הופך להיות יותר חשוב מדברים אחרים בחיינו. או לתרגל בתוך החיים, בהליכה לעבודה, בקריאה של חומרים שמעירים אותנו לתרגול הזה. ואז מתחיל אפקט של כדור שלג. התעוררות רודפת התעוררות.

אז איך זה יהיה לחוש את האהבה לעצמי באופן מושלם? לקבל את המציאות כפי שהיא? להשאר עם מה שיש בכדי שהמבט יפתח למציאות שמתחת למציאות שאנו רואים וחווים? מה הם התנאים שאנו זקוקים להם בכדי שזה יתאפשר?

התחילו ברגע זה. שאלו את עצמכם שתי שאלות פשוטות. "מה קורה איתי ברגע זה?" והשאלה השנייה "האם אני יכול להיות עם זה עכשיו באופן מלא?". לעיתים יהיה קל לענות ולעיתים פחות. הניחו יד על לבכם כאשר קשה לקבל דבר מה. הנטייה שלנו להתרחק מהלב חזקה כאשר מתחיל להיות לנו קשה. הניחו יד עם עדינות וחמלה, קבלה והוקרה על הלב. ככל שאנו חשים ומקבלים את מה שקורה ברגע זה, תחושת העצמי שלנו משתנה מקורבן או מתוקף לנוכחות פשוטה אוהבת. וזו התנועה לחופש.

כשאנו מציעים חמלה לעצמנו, אנו טועמים את עצמנו היכן שאנחנו באמת. שם קיים החופש. ככל שאני נעה בעולם לעבר המהות שבי, אני רואה את הטוב שבי ושבעולם. אני גם רואה את הכאב והסבל, אך בעיניים חדשות. כשעושים PAUSE  במקום הזה, זה החופש שלנו. במקום הזה אנחנו יכולים לשנות את התגובה שלנו. אז קחו רגע לעצור, עכשיו, ברגע זה. חושו את עצמכם כאן ועכשיו, חושו את תחושות גופכם, את הנשימה. החזיקו בלבכם את האדם או המצב שאליו אתם רוצים לשלוח חמלה. להחזיק את הפגיעות, הפחדים, הצרכים שלי שלא קיבלו מענה בילדות שלי, את הכאב שלי. חושו את המקום העמוק שעורג לאהבה עצמית ושלחו מסר של אהבה ועדינות ללבכם. וכעת חייכו. החיוך עצמו משנה את מצב המוח שלכם. החיוך עצמו, מרגיע.