להבדיל בין רגש להגנה.

כבר אי אפשר לחבק אותם כמו בגיל ארבע. וגם לא להרגיע אותם כמו בגיל שבע. הם גדולים, הם חזקים, הם עצמאיים, הם יכולים לצאת מהבית וגם לטרוק אחריהם את הדלת. הם סגורים, הם עייפים, הם עסוקים וממהרים ולפעמים חוזרים הביתה מפורקים. אז איך אפשר להתקרב ולהרגיע מתבגר עצוב או עצבני?

האם אתם יודעים לזהות אם המתבגר שלכם עצוב או עצבני או מבולבל? האם אתם מצליחים לזהות את הסימנים שמבדילים בין רגש אמיתי להגנה? האם המתבגרת שלכם תוקפת אתכם כל פעם שהיא מרגישה פגועה? האם המתבגר שלכם נסגר ונאטם כל פעם שהוא כועס?

כמו בכל גיל, הילדים שלנו צריכים אותנו להרגעה כשהם סוערים. גם המתבגרים שלנו זקוקים לנו כשהם מפחדים, כועסים, עצובים או מבולבלים. למרות שפעמים רבות הם נותנים לנו את התחושה ההפוכה לגמרי, כשהם טורקים אחריהם את הדלת ונעלמים לשעות או כשהם יוצאים מהבית לחברים ולא טורחים לידע מתי הם חוזרים. הילד והילדה שזה הם עדיין זקוקים לנו כהורים.

מתי לא כדאי לנו להתקרב למתבגרים שלנו:

כשאנחנו בעצמנו לחוצים ואין לנו זמן.
כשיש עוד אנשים סביבנו או קהל שצופה בנו.
כשאנחנו עייפים או עצבניים בעצמנו.
כשאנחנו רוצים לתקן את הבעיה מהר.
כשאנחנו מתחילים להתווכח, להביא הוכחות, לבקר או להיכנס בדברי המתבגר.

להקשיב באמפתיה ולא לשאול "למה".

אחרי שבדקנו את הרשימה הקצרה והחשובה הזאת נסו לשים לב לשפת הגוף של המתבגר שלכם ולמה הוא משדר. נשמו עמוק, שבו בגובה העיניים שלו ופשוט תהיו שם. רק תשומת לב שקטה נותנת למתבגרים שלנו תחושה שאנחנו שם בשבילם, ושיש לנו את כל הזמן בעולם כדי להקשיב להם. כעת חשוב להקשיב ולראות את הסיפור של המתבגרת שלנו מהעיניים שלה.
זכרו שאנחנו לא רוצים לתקן ולהיות צודקים אלא להקשיב בקבלה. הביאו דוגמאות מהחיים שלכם מסיטואציות דומות שעברתם גם, או מרגשות דומים שהרגשתם. הזהרו לא לשלול את הרגש של המתבגר שלכם גם אם הוא ממש לא נראה לכם צודק באותו הרגע.
אם עולה לכם השאלה "למה?", "למה עשית, למה אמרת, למה לא עשית….". תתאפקו, וחזק. זו בדיוק השאלה שתכניס את המתבגר שלכם להתגוננות ותסגור אותו. הביאו שאלות של סקרנות "איך", ו"מה". "איך זה השפיע עליך?" ו"ספר לי איך זה היה בשבילך לשמוע את ….?".

אין גם טעם לשאול שאלות שאתם יודעים את התשובה עליהם. כמו לשאול האם הוא הבריז משיעור או ממטלה בבית הספר, אם כבר קיבלתם הודעה על כך מהמורה. אמרו למתבגר ששמעתם שזה מה שקרה והביעו את אכזבתכם. כל חקירה נוספת בעניין רק תסגור את המתבגרת שלכם.

אמא מחבקת מתבגרת

 

מה עושים?

אז איך עוזרים להם? כי זה מה שאנחנו באמת רוצים, להיות ההורים שעוזרים ותומכים. עשו זאת רק אחרי שאפשרתם לרגשות שלהם מקום. בדרך כלל המתבגר ירצה רק שתקשיבו לו, שתהיו שם. לא בטוח שהוא צריך או רוצה את פתרון הבעיה. אז בדקו של מי הצורך הזה, שלכם או שלו. ואם חציתם כמה שיחות טובות שכאלו ואתם מרגישים שהמתבגרת שלכם בוטחת וכבר לא בהתנגדות כזו חזקה וגם לא בהגנה אפשר לייעץ ולבדוק אפשרויות פעולה חדשות ושונות.

תנו למתבגר להשתתף בסיעור המוחות לגבי פתרון הבעיה. זה ייתן למתבגר תחושה של אחריות חדשה ורק יחזיר אותו אליכם לבקש שוב עצה. אפשר להתחיל עם המטרות של המתבגרת, או מה היא רוצה לשנות או לתקן. לחשוב יחד על פתרונות חדשים ולכתוב את כולם. להזכיר למתבגר את הצלחות העבר שלו ולהעריך את ההצעות החדשות על פי הערכים המשפחתיים שלכם. האם הפתרון הגון לכולם, האם הוא יעבוד, האם הוא בטוח, איך הוא יגרום לי ולאחרים להרגיש? ואז בחרו את הפתרון המתאים ביותר.

בהצלחה ואני פה לכל שאלה או הדרכה!!!!